התיישנות בתביעות רשלנות רפואית


מאת: עו"ד אבי לוטן

ככלל, תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק להגשת תביעות שאינן עוסקות במקרקעין (ובכללן תביעות נזיקין לרבות תביעות רשלנות רפואית) היא 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התביעה. לפיכך, במידה וחלפו 7 שנים מיום היווצרות העילה, הרי שהתביעה התיישנה והתובע לא יוכל לנהל את תביעתו.

אולם לכלל יש חריגים, ולדבר יש חשיבות רבה בתביעות בגין רשלנות רפואית נוכח אופיין המיוחד ומורכבותן.

בתביעות רשלנות רפואית מתעורר קושי בגילוין של העובדות המהוות חלק מעילת התובענה. לעיתים הנזק שנגרם לנפגע לא תמיד מתגלה בעת אירועו, ועשוי להיות קיים פער בין מועד אירוע הנזק לבין מועד התגלותו בפועל. לעיתים גם עשוי להיות קושי באיתור הגורם או הסיבה שהביאו לקרות הנזק. בנוסף, עלול להיווצר קושי באיתור כל החומר הרפואי, באיתור חוות דעת רפואית שתתמוך בתביעה וכיוצ"ב. סיבות אלה ואחרות עשויות להקשות על החולה הניזוק לגבש את עילת תביעתו במסגרת תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק.

לפיכך חשוב להכיר את החריגים לתקופת ההתיישנות הנ"ל ובסקירה שלהלן נסקור אחדים מן החריגים בקצרה:

חריג חשוב קבוע בס' 10 לחוק ההתיישנות הקובע כי "בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה", דהיינו- בסיטואציה של רשלנות רפואית בה מעורב קטין, תום תקופת ההתיישנות הינה במועד הגעתו של התובע לגיל 25 (7 שנים לאחר הגיעו של הקטין לגיל 18). לדבר יש חשיבות רבה, שכן לעיתים ההורים כלל אינם מודעים לעובדה כי נזקיו של בנם נובעים כתוצאה מרשלנות רפואית, ולעיתים הם מעדיפים מטבע הדברים להשקיע את מירב זמנם ומרצם בשיקומו של בנם ובמתן טיפול מיטבי ולא נותרים להם כוחות נפשיים לניהול תביעות בגין רשלנות רפואית, ועל כן מאוד חשוב לזכור כי במקרים אלה הקטין יוכל להגיש את תביעתו עד הגיעו לגיל 25 (הגם שככלל לא מומלץ לחכות עם הגשת התביעה עד הרגע האחרון ולעיתים הדבר עלול להיות אף בעוכרי התובע).

חריג נוסף ניתן למצוא בסעיף 11 לחוק ההתיישנות הקובע כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא תמנה התקופה שבה התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס.

סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע כי "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". בשונה מסעיפים 10 ו 11 לחוק ההתיישנות, סעיף 8 הוא למעשה מעין סעיף סל שעשוי להתאים לקשת רחבה יותר של מקרים שאינם עולים באופן מפורש מחוק ההתיישנות, וכל אימת שנעלמו מהתובע העובדות המקימות לו את עילת תביעתו מסיבות שלא היו תלויות בו ושהוא לא יכול היה למנוע אותן בזהירות סבירה, מרוץ ההתיישנות יחל רק מהיום בו נודעו לתובע עובדות אלו.

לפיכך, מומלץ להתייעץ באופן פרטני עם עו"ד הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית לבירור עילת תביעה אפשרית.

לגולשי הפורטל עומד ייעוץ ראשוני באמצעות עו"ד אבי לוטן המייצג מקרים קשים של רשלנות רפואית. טל': 03-6916555, מוקד הודעות: 03-7542221
אתר אינטרנט: www.lotan-law.co.il, דוא"ל: lotanlaw@gmail.com